הפלישה מאפריקה
המשך כניסת המסתננים מאיים על המרקם החברתי העדין של מדינת ישראל
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
מה שהחל לפני מספר שנים כטפטוף דק של פליטי מלחמה, בעיקר ממדינות מזרח אפריקה,
הפך בשנה החולפת לשיטפון המאיים על החברה הישראלית כולה ועל אופייה העתידי של
מדינת ישראל. קרוב ל 60- אלף מסתננים אפריקאים כבר חדרו לשטחה של מדינת ישראל,
הם מתרכזים בעיקר בערים הגדולות כמו תל-אביב, אילת, נתניה, אשדוד ואשקלון. חלקם
אף הגיע לאזורים צפוניים יותר בתחומה של ישראל. בקצב ההסתננות הנוכחי עד לסוף שנת
2012 יהוו המסתננים כאחוז מכלל תושבי המדינה, כלומר אחד מכל מאה תושבים במדינת
ישראל יהיה נתין אפריקאי.
ישראל היא אכן גן עדן, הן תרבותי, הן כלכלי והן פוליטי. סביבה קיימות מדינות מצוקה רבות
אשר נתונות תחת מצבי מלחמה מתמשכים וזכויות אזרח השואפות לאפס. בנוסף השכר
בישראל גבוה מונים מאשר השכר במדינות השכנות לה. את האלמנטים האלה מנצלים
גורמים עוינים, בעיקר בדואים בחצי האי סיני אשר עושים רבות לפרנסתם על ידי הברחת
אפריקאים לתוך תחומה של מדינת ישראל בתמורה לכמה אלפי דולרים לאדם. בעבר
השיטפון היה נמוך יחסית והצבא המצרי תחת שלטון מובראק מנע את כניסתם של
המסתננים, כיום סיני היא שטח הפקר והבדואים החיים בה עושים ככל העולה על רוחם.
ברגע שמסתנן הגיע לתחומה של מדינת ישראל הוא נהנה ממרחב חסינות בחסות אמנות
בינלאומיות ובחסות הדמוקרטיה. לפתע למסתנני העבודה זכויות, הם מתחילים לחפש
עבודה, לרוב עבודת כפיים, מוצאים מקום מגורים ומתחילים להקים לעצמם חיים חברתיים.
הנוכחות ההולכת וגוברת של מסתננים בעיקר בדרום תל-אביב נותנת את אותותיה בקרב
פרנסי האזור המקומיים. אלה מתארים מציאות מפחידה לפיה אזורים שלמים פשוט נכבשו
דמוגרפית על ידי נתינים אפריקאיים. המצב התברואתי באזור מזעזע שלא לדבר על
הפשיעה ההולכת וגוברת והירידה החדה בביטחון האישי, רובה משויכת למצוקתם של
המסתננים מאפריקה.
הבון-טון המרכזי במדינת ישראל הוא שרובם של האפריקאים הם מסתנני עבודה לכל דבר.
הכנסת אף אישרה חוקים מיוחדים המאפשרת את מעצרם לתקופה של שלוש שנים, הוטלו
סנקציות על מעסיקים ואף הוקצבו לנושא כ- 630 מיליון שקלים. הגדר בגבול ישראל מצרים
נבנית בקצב מואץ וסיומה צפוי לקראת אוקטובר 2012 . על פי הדיווחים במקום בה ישנה גדר
צנח שיעור ההסתננות לאפס, זאת על אף ניסיונות פריצה בעיקר על ידי מבריחים בדואים.
בשבוע החולף התקיים אירוע מכונן. הפגנה בדרום תל-אביב התפתחה לכיוון אלימות
ומסתננים הותקפו באופן פיזי, שמשות מכוניות נופצו והאווירה במקום התלהטה עד כדי
אנרכיה. כתוצאה מכך תוגבר אזור דרום תל- אביב עלי ידי פלוגה מיוחדת של משמר הגבול.
התקשורת התלהטה אף היא, קיטונות של ביקורת נמתחו כלפי חברי כנסת שהתבטאו
בחריפות והסיתו כלפי המסתננים. רבים הזכירו שעל היהודים כעם נרדף לפתוח את
שעריהם בפני אחרים, וכי אל לנו לסגור את שערינו כי לפני כ- 70 שנה ליהודים שניסו
להימלט מציפורני הנאצים לא נתנו להיכנס לארצות אחרות באותה אמתלה.
אחרים אומרים שמדובר בהשוואה צינית ומזעזעת. מדובר במהגרי עבודה המתכננים את
הגעתם לישראל בקפידה, עושים זאת מרצונם החופשי ואף משלמים על כך במיטב כספם.
לצערי הבעיה היא קשה, קיים לה פיתרון, אך במדינת ישראל של ימינו הנושא קשה מאוד
ליישום בשל עומס בירוקרטיה ורפיון שלטוני מעורר חמה. אם לא נתעשת, נמצא עצמנו תוך
פחות מעשור עם לא פחות מחצי מיליון אפריקאים בקרבנו, רובם המכריע מוסלמים. מצב זה
יביא לאנרכיה חברתית ולביטולה דה-פקטו של המדינה היהודית היחידה בעולם.