ושוב בחירות
מתסכלת העובדה שרוב ממשלות ישראל לא סיימו את הקדנציה
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
נזכרתי השבוע בסיפור שהוא ספק אמת ספק אגדה. מספרים שבתחילת שנות החמישים,
כשישראל הייתה מדינה מאוד צעירה, הנשיא ויצמן הראשון יצא לביקור ממלכתי בבריטניה.
כשנשאל ויצמן לגבי אופיו של העם היושב בציון הייתה תשובתו כך: ”אני נשיא של מיליון
נשיאים“.
כנראה שדבר לא השתנה מאז והמשפט בין אם נאמר ובין אם לאו הינו חזק ורלוונטי מתמיד.
אנחנו אכן עם של מיליון פרזידנטים או ליתר דיוק שמונה מיליון בקירוב וכל אחד חושב, יכול
ומסוגל להקים מפלגה ולרוץ איתה לכנסת.
כבר כמה שבועות שריח הבחירות נשאר באוויר. המועמדים המובילים מצחצחים חרבות,
משחררים לאוויר סיסמאות ביטחוניות, חברתיות, כלכליות ועוד הבטחות רבות לבוחרים
פוטנציאליים. העיתונות כבר החלה במשחק הקואליציוני וסקרים מנבאים מי יקבל ממי ואיזה
קונסטלציה עדיפה.
כמות המפלגות מעייפת מתמיד, חלק מהן היסטוריות, אחרות קיקיוניות ולשאר לא ברור מה
בכוונתן להציע לבוחר. דבר אחד בטוח, כאשר המפלגה השלטת זוכה בקושי ל 30- מנדטים,
אין ספק שאם תהיינה בחירות בקיץ הקרוב שוב תקום קואליציה רופפת מלאת אינטרסים
שתהיה משותקת מכל פעולה ארוכת טווח ותדאג יותר להישרדותה מאשר למטרות ארוכות
הטווח של המדינה.
אני מסכים עם אותו בכיר בטחוני שהגדיר את שיטת הממשל בישראל כאיום קיומי על
המדינה. נמאס ממערכות בחירות כל שנתיים ונמאס לראות ממשלות חדשות שאינן מצליחות
להציב אג'נדה בכל תחומי החיים ואינן מקבלות את הזמן הדרוש ליישמה.
אנחנו אכן עם של שמונה מיליון נשיאים, בכל רגע נתון אנו שואפים להפיל את הממשלה
ולהמליך תחתיה מנהיג חלופי. לא תעבור דקה מרגע ההכתרה ואלה ששמו את הכתר על
ראשו של המנהיג כבר יתכננו את הצעד הראשון להפלתו. למה? כי ככה אנחנו.
איך זה ייתכן שאחוז החסימה נותר כל כך נמוך? איך זה ייתכן שבתחילת המאה ה- 21 יש
עדיין בישראל תנועות פוליטיות אתניות. איך זה ייתכן שראש ממשלה אינו מסוגל לתפקד
ולבצע מהלכים מחשש ששותפה קיקיונית תגרום להפלתו, איך זה ייתכן שבארצות הברית
בת 236 השנים יש רק שתי מפלגות בעוד בישראל בת ה 64- שנים יש מפלגות כמספר
האצבעות בגוף.
ומי הסובל מכך? כמובן שהאזרח הקטן והפשוט. הוא סובל מחוסר יציבות שלטונית, מאי
וודאות ביטחונית, מהנהגה המשדרת היסוס וממדיניות כלכלית המשתנה השכם והערב.
בעיקר הוא סובל מחוסר האונים ומהנצחת המצב הקיים. גם האזרח הקטן תורם למצב שכן
הוא פרזידנט אחד מתוך שמונה מיליון פרזידנטים. עובדה, לא שמעתי ולא קראתי על
איזושהי התארגנות למניעת בחירות מוקדמות. הדבר משול להשלמה עם המצב הקיים
שדבר בו לא הולך להשתנות.
דווקא שר החוץ הנוכחי שמפלגתו שומרת על יציבות בסקרים תומך בשינוי שיטת הממשל
בישראל, קרי מעבר מהמודל הקואליציוני הנוכחי למודל הנשיאותי. ככל שחולף הזמן וכוחן
של מפלגות לשון מאזניים הולך וגדל, הסיכוי להצלחת מהלך מסוג זה הולך ופוחת.
הציניקנים שבינינו קוראים להחזרת המנדט הבריטי על ארץ ישראל או על החלת ריבונות
אמריקנית והוספת כוכב נוסף בדגלה של האימפריה ממערב. אחרים פשוט אדישים ומוותרים
על זכותם הדמוקרטית. עצוב לדעת שככל שהשנים חולפות, שיעור ההשתפות של בעלי זכות
ההצבעה בבחירות בישראל נע סביב 60 אחוזים לעומת קרוב ל 90- אחוזים בשנים
הראשונות שלאחר קום המדינה.
הנהגת ישראל, נבחרי הציבור בכנסת ישראל הקשיבו, עם ישראל לא צריך בחירות בקיץ
הקרוב. עם ישראל צריך אחריות ויציבות שלטונית לאור האתגרים הרבים בפניהם המדינה
היהודית ניצבת.