דברו עברית
שמירה על שפת האם אינה עניין מסובך ודורש מעט תשומת לב ובעיקר התמדה
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
לפני כשנתיים כתבתי בעיתון הקנדי היהודי על הרצאתה של נסיה ריכטר בנושא שמירת השפה העברית בקרב הדור הצעיר. בתחילה נראו הכללים אותם הגדירה ריכטר כמסובכים ליישום, אך עם הזמן נראה שיישומם הוא קל למדי ובעצם הקטע הקשה הוא תשומת הלב וההתמדה.
הכלל המרכזי והראשון הוא לדבר עברית בבית, המשימה היא קלה למדי במיוחד להורים דוברי עברית שהיגרו לקנדה לפני מספר שנים. נכון, האנגלית עוטפת אותנו מכל כיוון בין אם בעבודה, בתקשורת, בקשרי היום יום ובמרכזי הקניות. ובכל זאת עלינו לעשות סוויץ' בראש ולהגדיר שבתוך ד' אמותינו הילדים ידברו עברית איתנו וכן עברית בינם לבין עצמם.
מחקרים מראים לנו שילדים דו-לשוניים תמיד יהיו מוצלחים יותר בהמשך חייהם, הם יהיו גמישים במחשבתם ויכולת הקליטה שלהם וההבנה של נושאי עניין חדשים תהיה גבוהה משל ילדים דוברי שפה אחת בלבד. מתברר שכאשר המוח מתאים עצמו לתבניות שפתיות שונות הוא גם פותח ערוצי תקשורת וקליטה אחרים ובכך מאפשר יתרון יחסי לדו-לשוניים.
נצלו את האינטרנט, זהו כלי נפלא ללמידה ולתרגול. גלישה לאתרים לילדים ונוער בשפה העברית אפשרית מכל מקום בעולם ובכל זמן אפשרי. זה יאפשר לילדיכם להיחשף לא רק לשפה אלא גם להווי ולתרבות הישראליים הכל כך זכורים לטובה לרבים מאיתנו.
חלק מהאתרים מלמדים קרוא וכתוב ומותאמים לרמות שונות. אפשר להיחשף לשפה דרך סיפורי התנ"ך, היסטוריה של עם ישראל וכמובן ספרות ילדים ונוער מודרנית ואפילו חדשות. רבים מהאתרים מציעים פעילות אינטראקטיבית ומי יודע, אולי גם ילדיכם יפגשו בחבר רחוק מישראל וזה יתווסף לחברים מקומיים ממסגרות הלימוד ומחוגי אחר הצהריים.
ניתן לראות באינטרנט סרטים באורך מלא, לשמוע מוסיקה ושירי ילדים בליווי שקופיות וכיתוביות בעברית. ניתן לעקוב אחרי סדרות ילדים מהעבר ומהווה ואף ללמוד בצורה מסודרת עברית בין אם בשיעורים מוקלטים וכן מול מורים בשידור חי אינטראקטיבי.
ניתן להשיג בנקל ספרים בעברית לכל גיל ולכל רמת שפה. אלה נמצאים בשפע בכל הספריות הציבוריות באזור טורונטו רבתי ואף בחנויות ספרים פרטיות, פשוט צריך לחפש. המהדרין שביניכם יכולים להקריא סיפור בעברית ואף ללמד את הילדים הצעירים מעט קרוא וכתוב.
כתיבה וקריאה הם עניין מעט יותר מסובך. חבל שמסגרות הלימוד היהודיות כל כך יקרות אך זה נושא לדיון אחר. לעומת זה, בית הספר הישראלי "כחול-לבן" מלמד בשלושה קמפוסים שונים באזור טורונטו רבתי. הלימודים אמנם מתקיימים ביום ראשון אך התכנים חשובים ביותר והם מכלול של שפה, תרבות, זהות, חיי חברה וקהילה החשובים כל כך לילדי מהגרים.
השבוע פגשתי שתי משפחות של ישראלים שהוריהם הגיעו לקנדה בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. משפחה אחת שמרה על צביון ישראלי מלא בבית כולל השפה והילדים הם ישראלים לכל דבר, הדבר מתבטא בשפתם, תרבותם והווייתם וכמובן בקשר לישראל. חלק מהילדים אף התנדבו לשירות לאומי בישראל וחזרו לקנדה בסיומו.
המשפחה השנייה נטמעה באופן כמעט מלא בקהילה הקנדית. בבית דיברו מעט עברית אם בכלל והילדים שחלקם הגיעו בגיל צעיר וחלקם נולדו בקנדה לא יודעים כמעט עברית וישראל היא עבורם מקום רחוק שממנו ההורים באו ויש להם שם בני דודים איתם הם נפגשים אחת לכמה שנים. הילדים מבינים מספר מילים מועט ומעדיפים לחזור לאנגלית הנוחה והמוכרת.
שני עשורים, שני סיפורים, שני נתיבים, שתי מציאויות. הבחירה היא רק בידכם.