Teacher and his salary

מורה ושכרו

פערי שכר של 300 אחוזים בין מורה בישראל למקבילו הקנדי

מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי   

השבוע התפרסם עוד נתון שאינו מעורר קנאה. רמת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם נמצאת במגמת ירידה עקבית כבר כמה עשורים. הנתון המדאיג מכולם הוא הירידה בדירוג היחסי במתימטיקה, בו ישראל הגיעה למדינה ה-89 בעולם כשהיא מפגרת אחרי מדינות רבות הנחשבות למדינות עולם שלישי.

הנתון עורר תדהמה בקרב מדינאים, אנשי מחקר ואקדמיה ובעיקר אנשי חינוך. המשך ההידרדרות בתחום המדעים, אומרים רבים, יביא לביטול היתרון היחסי של ישראל בתחום זה והדבר יאיץ את הדבקת הפער הביטחוני טכנולוגי בין ישראל לשכנותיה. בטווח הארוך עלול הדבר לפגוע בייצוא הישראלי המבוסס ברובו על ייצוא היי-טק. ייצוא זה מבוסס בעיקר על ידע וחדשנות במדעים. מוכרי תפוחי אדמה וירקות לא יעזרו לנו כאן.

מייד הופנו אצבעות מאשימות למערכת החינוך. דובר רבות על נטישה וחוסר עניין במקצוע ההוראה על מילוי מערכת החינוך במורים בינוניים, חלקם בורים במקצועות מסוימים שלא לדבר על יכולת הקניית מנהיגות וערכים. אחרים דיברו על שיטת חינוך ישנה, כיתות צפופות ומערכת מסורבלת שאינה יכולה לתקן את עצמה.

בעיון בהצעת תקציב החינוך לשנתיים האחרונות מתגלה נתון מדהים. התקציב הוא השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון ומגיע ללא פחות מ-34.9 מיליארד שקלים. נשאלת השאלה כיצד תקציב זה אינו מתורגם בפועל לתוצאות מדהימות של כלל תלמידי ישראל. עוד נשאלת השאלה כיצד שכרו של מורה בישראל נמוך משמעותית משכרו של מקבילו הקנדי.

פגשתי מורה באחד מבתי הספר היהודיים, זו סיפרה לי ששכרה ברוטו לאחר 10 שנות ותק הגיע לכ-90 אלף דולר לשנה. אחת מחברותי הקרובות המתגוררת בישראל השתכרה בשנה החולפת סכום שנתי ברוטו של כ-110 אלף שקלים שהם שווי ערך ל-28 אלף דולר קנדי. כלומר הפער בין השתיים הוא יותר מפי 3, כמה עצוב.

התשובה לפערים נעוצה בעיקר במבנה האירגוני של משרד החינוך בישראל. המנגון מנופח וחסר כל פרופורציה בהשוואה ליעדיו. כמות האדמיניסטרטורים, המפקחים, בעלי תפקידי הרוחב וסתם יועצים הוא חסר כל היגיון. כאשר חלק ניכר מהתקציב משלם את שכר המנגנון, השאר משלם עבור אחזקת מבנים, נותר מעט מאוד לשכר מורים.

חלקם נאלצים לעזוב את עבודתם ולחפש חלופה כלכלית אחרת. אחרים נרתעים מלהיכנס למקצוע. ומורים ותיקים מוצאים דרכם למסגרות חינוך פרטיות ואף לארצות אחרות ביניהן קנדה. כך מאבדת ישראל הון אנושי רב שיתבטא בטווח הארוך בבינוניות, הידרדרות חברתית ובירידה בשיעורי הצמיחה הכלכלית שמן הסתם מגדילים את מעגל העוני והבערות.

אם כן מה לעשות? לשנות. לא להקים ועדה ולא לקיים דיונים. פשוט לתת להרבה פונקציונרים ללכת הביתה ולהגדיל דרמטית את שכר המורים. זה יהיה האירוע הראשון בתהליך עמוק וכואב להבראתה של מערכת החינוך. עד שזה יקרה מורים ישראליים ימשיכו לשלוח קורות חיים לבתי ספר יהודיים בכל רחבי הגלובוס.

נושא נוסף על סדר היום הוא הקווים וצבעם. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, דרש מהקהילה הבינלאומית לקבוע קו אדום לאיראן, קו של תחצה. התגובות לדרישתו של נתניהו היו פושרות וחלקן אף הגדירו את בקשתו כלא ריאלית ולא תורמת וקיבלנו לנו שלל צבעים בין צהוב לשחור, תלוי מי מסתכל ואת מי שואלים.

מומלץ לקובעי המדיניות בישראל לעשות חושבים טוב טוב לפני אמירות פומביות, אלה עלולות לחזור כבומרנג ולאבד מערכן תוך זמן קצר מאוד.

שתהיה לכולנו שנת לימודים פוריה ומוצלחת, שנת שלום ורגיעה בטחונית.