ששה מיליון קטגורים
הצצה לעולמו של גדעון האוזנר דרך עיני בתו, אז נערה בת 14
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
משפטו של הצורר הנאצי, אדולף אייכמן, התקיים במדינת ישראל הצעירה בשנת 1961.
היועץ המשפטי לממשלה דאז, גדעון האוזנר, שמש כתובע הראשי במשפט. באותם ימים
בתו של האוזנר, תמי, הייתה בסך הכל נערה בת 14 . בשבוע שעבר היא דיברה על
זיכרונותיה ועל חוויותיה האישיות מאחד המשפטים המפורסמים בהיסטוריה המודרנית בכלל
ושל מדינת ישראל בפרט.
משפטו של הצורר אדולף אייכמן הביא לתודעת רבים בישראל המודרנית את עוצמתה
הכואבת של השואה על אדמת אירופה. גדעון האוזנר תבע את המונח ”ששה מיליון קטגורים
ניצבים עימי כאן“, מינוח שנטבע עמוק בתודעתו של כל ישראלי וייזכר לעד.
מדינה שלמה עקבה אחר משפטו של אייכמן, עקבה אחר עדויות הזוועה ואחר סיפורים
מסמרי שיער על התלאות, הסבל העצום והטרגדיה שחווה העם היהודי באירופה. ששה
מיליון מבני העם היהודי נרצחו בדרכים איומות, כמיליון וחצי מהנרצחים היו ילדים.
תמי האוזנר-רווה, אז נערה בת 14 בלבד, נחשפה באופן אישי ומשפחתי לתקופה הקשה בה
אביה שמש כתובע הראשי במשפט שעיצב את דמותנו כעם וכמדינה עד עצם היום הזה.
”ההמולה הייתה רבה“, אומרת תמי. ”אבא אמר שלפניו תקופה קשה ועמוסה וכנראה שלא
נראה אותו בזמן הקרוב. אבא הבטיח וקיים“, היא הוסיפה כשחיוך על פניה.
תמי גלתה לקהל השומעים שטרם פתיחתו של המשפט הייתה תקופה בת כמה ימים
שמערכת המשפט הישראלית נאלצה להתמודד עם עתירות כנגד עצם קיומו של המשפט
במדינת ישראל. עיקר הטענות היו שהפשעים לא בוצעו על אדמת ישראל ובכלל התרחשו
לפני קומה של המדינה. בנוסף, נטען כלפי מדינת ישראל שהיא אינה יכולה להיות
אובייקטיבית במקרה של אייכמן, במיוחד אם שופטיו יהודים.
”לפני פתיחתו של המשפט אבא וצוות יועציו נאלצו להתמודד עם הרבה טיעונים קשים“,
אומרת תמי. ”בסופו של דבר כל הטענות נדחו והמשפט נפתח ובו אבי נאם את נאומו
המפורסם מכולם“, היא הוסיפה.
תמי ציינה שבמהלך המשפט ביתם הוצף במכתבים, רובם מכתבי תמיכה באביה אך חלקם
נשלחו לאדולף אייכמן עצמו מנאצים ברחבי העולם ואלה הביעו בו תמיכה והכילו מילות חיזוק
ועידוד.
”אחד הנושאים שאבא היה צריך להתמודד איתם היה שכנוע ניצולים לעלות לדוכן העדים“,
מספרת תמי. ”חלק מהעדים לא סיפרו את סיפורם מעולם, אלה שכן סיפרו נתקלו בתגובות
ספקניות לתיאורי הזוועה והם חששו שבעלותם על דוכן העדים איש לא יאמין להם. אבא
שכנע הרבה עדים אך זה היה כרוך במאמצים רבים מצידו“, הוסיפה תמי.
תמי ציינה שאביה, גדעון האוזנר, היה בעל השקפות הומאניות והתנגד עקרונית לעונש
המוות. ”במקרה של אייכמן“, אומרת תמי, ”אבא חשב שזה העונש המגיע לאיש“.
במהלך הרצאתה של תמי הוקרן סרט שהופק על ידי רשות השידור בו נראים קטעים
מפורסמים מהמשפט אך גם נראים בסרט קטעים מחייו הפרטיים של האוזנר וכן מחיי
משפחתו. תמי מתארת את גדעון האוזנר כאדם נפלא ורגיש אשר הקדיש ככל יכולתו
למשפחתו ודאג לרווחתה בכל המובנים.
באופן לא מפתיע גם תמי עוסקת בתחום המשפט והיא מומחית בנושאי תכנון ובנייה, היא
עבדה במשך כ 20- שנה במשרד המשפטים בתפקיד ראשי במחלקת תכנון ערים. גם שתיים
משלוש בנותיה פנו לתחום המשפטי. תמי ציינה בחיוך שכנראה הדברים עוברים בגנים.
”מבחינת השואה“, אומרת תמי, ”איננו משפחה של ניצולים. אך חוויית משפטו של אייכמן
משנת 1961 השפיעה על כולנו עד היום ובקרב המשפחה אנחנו מזכירים לעיתים התנהגות
של דור שני ושלישי לניצולי שואה“.