Canada’s Israeli community maintaining steady growth

קהילה ישראלית הולכת וגדלה
קצב ההגירה של משפחות ישראליות לקנדה הואץ לאחרונה
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
לפני מספר שבועות צלצל הטלפון בביתי. מעברו השני של הקו היה קול לא מוכר, מעט
הססני, מעט נבוך ובעיקר צמא למידע. היו אלה חברים של חברים שכבר זמן רב נמצאים
בתהליך התלבטות מורכב שמהותו הישארות במדינת ישראל או הגירה לארץ אחרת כאשר
קנדה היא אחת האפשרויות המועדפות.
השיחה הייתה ארוכה ונגעה כמעט בכל פרט, החל מדברים טכניים פשוטים כמו פתיחת
חשבון בנק, הוצאת רישיון נהיגה, ביטוחים, אפשרויות חינוך לילדים וכלה בדברים עמוקים
יותר כמו היקלטות, קשר עם המשפחה בארץ ואנה פנינו מועדות בטווח הארוך. לשאלה
האחרונה ענינו בהומור וציינו שגם ישראלים החיים כמה עשורים בניכר עדיין ירגישו שייכים
למדינת ישראל מכל מיני סיבות ותמיד תעלה השאלה האם ומתי חוזרים ארצה, זאת גם אם
תקעת פה שורשים עמוקים ורחבים וגם אם נולדו לך כאן נכדים.
בשבוע החולף נפגשנו עם מספר חברים ישראליים וכמו תמיד שאלת הזהות ומקום המגורים
מצאה לה מקום בשיחה. כולנו ציינו שלאחרונה אנו מבחינים ביותר משפחות של ישראלים
המגיעות לקנדה ונראה שהקהילה הישראלית הולכת וגדלה בקצב מואץ. אנו רואים פניות של
מהגרים פוטנציאליים למעסיקים בקנדה, פניות למוסדות חינוך יהודיים ורואים איך ההרשמה
לגני ילדים ישראליים הולכת ומתקרבת לסיומה וכמעט לא נותרו מקומות פנויים לשנה הבאה.
ממש יציאת מצרים, אמרה אחת הגננות הישראליות בת'ורנהיל. יש המון ילדים חדשים שצצו
משום מקום והעובדה שנפתחו גנים רבים בשנה החולפת מעידה יותר מכל שיש תנועה
משמעותית של ישראלים בכיוון אחד לכיוון קנדה. על משפחות חוזרות כמעט ולא שומעים
לאחרונה.
שוחחתי עם יועץ הגירה בעניין. היועץ ציין שהטלפון במשרדו לא מפסיק לצלצל והפניות רק
הולכות וגוברות. כעיקרון, אמר היועץ, ממשלת קנדה מקצה סביב 2,500 מכסות הגירה
לישראל בשנה. כלומר אם בעל משפחה מקבל אשרת הגירה עקב מקצוע מועדף או הצעת
עבודה, אשרה אחת יכולה להיות שוות ערך לחמישה איש.
אני מניח שבכל שנה מתווספים כ 4,000- ישראלים לקהילה המקומית וזאת בלשון המעטה.
אם כך יימשכו פני הדברים לא ירחק היום וכמות הישראלים החיה בטורונטו תחצה את כמות
ה- 100 אלף, רובם המכריע צעירים בשנות ה- 30 וה- 40 לחייהם, חילונים ולהם בין ילד
לשלושה ילדים.
התהליך לא מפתיע כלל וכלל זאת כיוון שגורמים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים
חברו להם יחדיו בשנים האחרונות. אלה הפכו את החיים במדינת ישראל לקשים ומאתגרים
יותר ומכאן הדרך לחיפוש אלטרנטיבות, בעולם בו הניידות והתקשורת קלים מבעבר, היא
הרבה יותר קלה.
שוחחתי עם יועצת הגירה נוספת וזו תיארה את המורכבות שבתהליך ההגירה בשנים
האחרונות. מצד אחד הרצון להגר גדל אך מצד שני רשימת המקצועות המועדפים הצטמצמה
מהותית וקשה כיום להתקבל לרשימת ההמתנה במסלול הפדראלי. לפיכך הרבה מהמהגרים
נדרשים לקבל הצעת עבודה מוכחת מה שמאוד מקשה על תהליך ההגירה הן בקבלת
האישורים ובעיקר במשכו של התהליך.
מיהם הלקוחות שלך ומה המאפיין העיקרי, שאלתי. בעיקר אנשים צעירים שנמאס להם
לשאת עול של אומה שלמה על כתפיים צרות. נמאס להם ללכת למילואים בשביל כולם,
לשלם מיסים בשביל כולם ולצערי להיות הפראיירים של כולם. המחאה החברתית גרמה
לשני מסלולים להתהוות. מסלול אחד מוציא אנשים לרחובות ומסלול שני מוציא אנשים לנמל
תעופה בן- גוריון בכיוון אחד.
כפי שהדברים נראים כרגע יהיו לכם בקרוב הרבה שכנים חדשים ותשמעו הרבה יותר עברית
בת'ורנהיל בוונקובר ובשאר מקומות בהם יש ישראלים בקנדה. גם פרובינציות רחוקות יותר
כבר מהוות מוקד עניין, הרבה אנשים מחפשים שקט במלוא מובן המילה וקנדה מצטיירת
ככזו.