להיות מעורבים
מתקיימת פעילות מבורכת להגברת מעורבותם של הישראלים בקביעת סדר היום של הקהילה היהודית
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
השבוע, בשעת ערב יחסית מאוחרת, צלצל הטלפון בביתי. על הקו היה מענה אוטומטי אשר חבר אותי לשיחת ועידה שבה השתתפו ישראלים רבים החיים באזור טורונטו רבתי. מהותה של שיחת הועידה הייתה הגברת מעורבות של הישראלים בחיים באזור טורונטו רבתי והגברת השפעתם על ה"בון-טון" של הקהילה הישראלית יהודית.
לשמחתי, שוחחתי עם נציגת שירות אשר אפשרה לי לשאול שאלה למנהל שיחת הועידה ובו בזמן המתנתי על הקו בעודי מאזין לשאלותיהם של ישראלים אחרים. להן נושאי השיחה העיקריים שהם חומר חשוב למחשבה לנו ובעיקר לעתידם של ילדינו.
נושאי החינוך והמעורבות של ישראלים בקהילה היו העיקריים והמרכזיים בדיון ואלה התחלקו למספר היבטים:
הראשון – נגישות החינוך היהודי למהגר מישראל. זה לא סוד שלשלוח ילד לבית ספר יהודי זה עניין יקר במיוחד. אם הינך מהגר סביר להניח שאין באפשרותך לאפשר חינוך כזה כיוון שאתה בונה את חייך מחדש ועסוק בביסוס כלכלי, הליך שלוקח שנים ואף יותר מכך. יוצא איפה שהחינוך היהודי הוא נחלתם של ותיקים או כאלה שהם בעלי אמצעים בלבד וכך נאלץ המהגר הישראלי לשלוח את ילדיו לבתי ספר ציבוריים של מערכת החינוך הכללית.
היעד הוא אם כך להפחית את שכר הלימוד או ליצור דיפרנציאציה לפיה שכר הלימוד יושפע משמעותית מההכנסה המשפחתית והדבר יבוא לידי ביטוי בסבסוד עמוק. אחדד ואומר שאין ולו טרוניה אחת על החינוך הציבורי. זהו חינוך מעולה, אלא שאין בו אלמנטים של זהות ישראלית ויהודית, דבר החשוב לישראלים ויהודים כאחד הרוצים לשמר את מורשתם.
השני – נמשיך בנושא החינוך. ישראלים רבים מרוצים מאוד מהתכנים והערכים שבית הספר "כחול-לבן" מעניק לילדיהם. אלא שבית ספר זה הוא טעימה בלבד. הלימודים הם ביום א' ול-3 שעות בלבד. רצונם של רבים מהישראלים הוא הקמת בית ספר יום במתכונת "כחול-לבן". כלומר בית ספר עם מהות עברית וישראלית שיהיו בו לימודי עברית וציונות לצד לימודים כלליים המהווים אינטגרציה חשובה עם החברה הקנדית.
השלישי – הגברת המעורבות של הישראלים בתהליך קבלת ההחלטות של הפדרציה היהודית בדגש הקצאת המשאבים וקביעת סדר עדיפויות ישראלי בתכנית העבודה. זהו נושא מורכב שהדרך להגיע אליו היא הידברות והסכמה, אך יותר מכל השתתפות, התנדבות פעילות ושכנוע. ייאמר לזכותה של הפדרציה שבשנים האחרונות הוקם דסק ישראלי והישראלים החיים באזור טורונטו רבתי זוכים ללגיטימציה ולהכרה מלאים.
ולנושא אחר לחלוטין, הקמת הקואליציה במדינת ישראל. לצערי אופוריית מערכת הבחירות תמה, החל המשא ומתן הקואליציוני ועימו תרבות הניהול של ה"בזאר הפרסי". הגברת ציפי לבני נכנסה לקואליציית נתניהו לאחר שבמערכת הבחירות האחרונה הביעה האחרונה הסתייגות מהותית מהתנהלותו של ראש הממשלה. חיצי הביקורת כלפי לבני ניחתים מבית ומחוץ, ולא יהיה זה פלא אם מפלגת "התנועה" שרק הוקמה כבר תתפצל לשתי סיעות (מצנע שומע?), כל כך אופייני לפוליטיקה הישראלית. ואילו לפיד, זה שזכה ב-19 מנדטים אך הוא טירון פוליטי ומדיני עלול למצוא עצמו באופוזיציה כאשר מתווה השוויון בנטל עליו דיבר הולך ומתמסמס מול עיניו ומול עינינו.