מדינה מוקפת גדרות
השלמת הגדר בגבול מצרים תהפוך את ישראל למדינה מגודרת מכל עבריה
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
הגדר בגבול ישראל- מצרים הולכת ונבנית בקצב מואץ וסיום בנייתה צפוי לפני סוף שנת
2012 . ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, ביקר השבוע באזור בו הגדר נבנית וציין
שהגדר מונעת חדירה של מסתננים וכן מהווה מחסום מפני פעילי טרור.
כבר שנים חיכו תושבי ישראל להשלמת הגדר הדרומית. כנראה שהמהפכה במצרים
וההאצה בקצב חדירת המסתננים הביאו לבנייה מואצת של הגדר. מבחינה ביטחונית יכולים
אזרחי ישראל להרגיש הרבה יותר נוח. כבר הוכח בעבר שבמקום בו ישנו מחסום פיזי
הביטחון האישי גדל וזאת בכל הפרמטרים.
מאות קילומטרים של גבול מקיפים את ישראל מכל עבריה, החל מהגדר בלבנון מאזור ראש
הנקרה ועד מטולה, המשך בביצורים העבים ברמת הגולן, המשך בחלקים מהגבול הטבעי
עם ממלכת ירדן וכלה בגדר המתהווה בגבול מצרים. בל נשכח את הגדר העוטפת את רצועת
עזה ואת זו שמפרידה בין האוכלוסייה במרכז ישראל לבין תושבי הגדה המערבית.
יש גם היבט מצער לתופעה. בשנים עברו כונתה הגדר בגבול לבנון בשם ”הגדר הטובה“ סמל
לשכנות טובה ושיתוף פעולה כלכלי בעיקר בין שני צידי הגבול. עודני זוכר את הימים בהם
אלפי לבנונים חצו את הגבול לישראל לעבודה במפעלי הגליל וחזרו עם ערב הביתה – לא
עוד.
גם לפני האינתיפאדה השנייה טרם הקמת הגדר במרכז הארץ פרחו היחסים הכלכליים בין
תושבי ישראל לתושבי השטחים עד שבאו הפיגועים והרסו כל חלקה טובה של דו-קיום
והדדיות. כיום המעבר לשטחי הגדה חסום ברובו למעט באזורים המותרים לכך. ירושלים
שאמורה להיות עיר של שילוב וסובלנות לשלושת הדתות הגדולות מוקפת חומות מכל עבריה
ובמקום שיתוף פעולה אנו עדים לשנאה גוברת, חשדנות וחשש בטחוני של ממש לנוע
בחלקים מסוימים של העיר.
גם הגבול השקט ביותר במצרים כבר לא שקט. נניח לרגע את עניין המסתננים ונתרכז
ביחסים עם המצרים. בחצי האי סיני שורר זמן רב ואקום שלטוני אותו ממלאים ארגוני טרור
למיניהם וכן שבטים בדואים העוסקים בהברחות אדם, אמצעי לחימה, סמים וכמובן מסתנני
עבודה. החצר האחורית והידידותית של ישראל כבר מזמן לא כזו ושטף ההתרעות לפיגועים
הולך וגובר מיום ליום.
כתוב במקורותינו הפסוק (ישעיהו ב' פסוקים י”ב – ט”ו): ”כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם,
ועל כל נשא ושפל ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן ועל כל ההרים
הרמים ועל כל הגבעות הנישאות ועל כל מגדל גבוה ועל כל חומה בצורה“.
תוהה אני אם זו הייתה כוונת הנביאים שהבדידות תהיה הפרדה פיזית, הפרדה רוחנית,
הפרדה תרבותית או שמא כל ההפרדות כולן.
לצערנו חלום ההשתלבות התרבותי של ישראל במזרח נגנז לעת עתה. הגל העכור המאופיין
בקיצוניות דתית נמצא בשיאו ואולי מוטב לנו להיות מוקפים בגדרות אך לפחות מוגנים לעת
עתה.
בפועל חזרנו למציאות של לפני שנת 1967 הן בשטח והן באווירה. התהליך נמשך קרוב ל-
45 שנים ונראה שמאחוריו עומדים לא רק שיקולים ביטחוניים אלא גם כלכליים ודמוגרפיים.
כנראה שמהגר עבודה לא היה טורח למסע רגלי בן אלפי קילומטרים אלמלא תעסוקה הייתה
מובטחת בסיומו.
אסיים בציטוט אופטימי יותר מאותו פרק בספר ישעיהו (פרק ב' פסוק ד') ולוואי ותהיינה
מילים אלה מילות תקווה לכל תושבי המזרח התיכון אשר שרויים באפילה ורבים מהם
מבקשים את האור. ”ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותיהם לאתים
וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה“.